פסק-דין בתיק ת"א 14023-06-10

לטענת התובעת, נגרמו לה נזקי גוף כאשר ביום 31.7.08, עת הייתה בדרכה לביתה מהעבודה, נפלה במתחם הנתבעת, עקב עבודות שבוצעו שם. הצדדים הגיעו להסכמה על סכום הפיצוי שתשלם הנתבעת לתובעת. מאחר והתאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה, הסכימו הצדדים כי יש לנכות מסכום הפיצוי את תשלומי המל"ל, אך לא הסכימו על סכום אותו יש לנכות.

רקע

1.              התובעת, ילידת 1956, תבעה את הנתבעת עקב נזקים שנגרמו לה כתוצאה מכך שביום 31.7.08 נפלה במתחם הנתבעת (להלן: " התאונה").

2.              ביום 7.6.12 הודיעו הצדדים כי הם מקבלים את הצעת בית המשפט כי הנתבעת תפצה את התובעת בסכום של 94,500 ש"ח, בניכוי תשלומי מל"ל.

3.              הוגשה תעודת ציבור מטעם המל"ל, אשר מפרטת את התשלומים אשר שולמו לתובעת: בשנת 2008 שולמו דמי פגיעה בסכום כולל של 6,025 ש"ח; ובשנים 2009 ו- 2010, במועדים שונים, שולם סכום ברוטו נומינלי של 36,939 ש"ח, ולאחר קיזוז, שולם על ידי המל"ל סכום נטו נומינלי של 25,835 ש"ח;

אין מחלוקת בין הצדדים כי ההפרש בין הסכום ברוטו לסכום אשר שולם לנתבעת נטו, נובע מקיזוז שביצע המל"ל, עקב תשלום קצבת זקנה לבעלה של התובעת (כפי שיפורט בהמשך, נציגת מל"ל הסבירה כי הקיזוז נובע מתוספת לקצבת הזקנה והבטחת הכנסה שקיבלו התובעת ובעלה).

המחלוקת

4.              הצדדים חלוקים מה הסכום אותו יש לנכות מסכום הפיצוי עקב התשלומים אשר שולמו לתובעת על ידי המוסד לביטוח לאומי, האם הסכום "ברוטו" או הסכום "נטו".

5.              על פי חישוב התובעת, עליה לקבל מהנתבעת סכום של 66,000 ש"ח. לטענת התובעת, יש לנכות רק את הסכומים אשר שולמו לה "נטו", משום שאין לנכות סכום אשר לא קיבלה בפועל. כמו כן, אין לנכות מסכום הפיצוי את דמי הפגיעה, אשר מופיעים בתשלומים האחרים. את תשלומי המל"ל יש לעדכן בתוספת הצמדה למדד.

6.              על פי חישוב הנתבעת, עליה לשלם לתובעת 48,500 ש"ח. הנתבעת טוענת כי  יש לנכות מסכום הפיצוי את הסכום אשר אמור היה להיות משולם לתובעת "ברוטו" (42,964 ש"ח), בתוספת הצמדה למדד (ובסה"כ 46,000 ש"ח), ואין להתחשב בסכום אשר קוזז ע"י המל"ל; זאת מאחר וההפרש בין תשלומי הברוטו לנטו נובע מקיזוז קצבת זקנה אשר שולמה לבעלה של התובעת, כתוצאה מחובות שלו. כמו כן, יש לנכות מסכום הפיצוי את דמי הפגיעה.

עדות נציגת המל"ל

7.              כדי לנסות להסדיר את המחלוקת בין הצדדים, נקבע דיון ליום 15.7.12, אליו הוזמנה נציגת המל"ל. נציגת המל"ל הגישה ביום הדיון תעודת עובד ציבור נוספת (סומנה תצ/1) ובה מפורטים התשלומים אשר שולמו לתובעת.

8.              נציגת המל"ל הסבירה כי בעלה של התובעת מקבל עבורה תוספת לקצבת הזקנה וכי התובעת ובעלה מקבלים תוספת השלמת הכנסה. לכן, כשקיבלה התובעת את תשלומי המל"ל בגין התאונה, נוצר חוב על של התובעת ובעלה עקב תשלומים מעל התקרה שזכאי התא המשפחתי לקבל, וסכום זה קוזז מהתשלומים אשר שולמו לתובעת.

הוסיפה נציגת המל"ל כי אלמלא היו התובעת ובעלה מקבלים את השלמת ההכנסה ותוספת לקצבת הזקנה, הייתה היא מקבלת את מלוא הסכום המגיע לה עקב התאונה, ברוטו.

כלומר, מהתובעת ובעלה נשלל סכום ההפרש בין התשלום ברוטו לתשלום נטו.

9.              נציגת המל"ל הסבירה כי דמי הפגיעה שולמו לתובעת ב- 2008, בנוסף לקצבת הנכות ששולמה לתובעת בשנים 2009 ו- 2010.

דיון

10.          ההלכה קובעת:

( ע"א 9209/03 עז' המנוח יניב ניסן ז"ל נ' הכשרת הישוב חב' לביטוח בע"מ, 16.11.2008)

מוסיפה ההלכה וקובעת כי בית המשפט אינו מתחשב בקצבאות אשר המל"ל עלול לשלול מהניזוק בעתיד, אלא רק בקצבאות שנשללו בטרם מתן פסק הדין  ( ע"א 8673/02 פורמן נ' גיל, 15.1.2004).

11.          בענייננו, ההפרש בין התשלומים שהיו מגיעים לתובעת ברוטו לתשלום אשר שולם לה נטו, נובע מתשלומים אשר היו מגיעים לה ואשר נשללו ממנה עקב התאונה. על כן, אין לנכות תשלומים אלה מהפיצוי המגיע לתובעת (או לחילופין, אם מנכים את הסכומים, הרי שיש להוסיף אותם לפיצוי המגיע לתובעת, והתוצאה היא אותה תוצאה).